בשנים האחרונות במקביל לעבודתי הרפואית כמנהל המרכז הרפואי גריאטרי “שמואל הרופא” וכמנהל המרפאה הגריאטרית להערכה כוללת לגיל המבוגר, עסקתי לא מעט במחקר מדעי בתחומי הגריאטריה השונים. עיקר עבודתי המחקרית בשנים האחרונות נעשתה בשלושה תחומים עיקריים:
בדיקת הקשר בין גורמי סיכון שונים לבין הסכנה לפתח ירידה קוגניטיבית
במחקר החילותי בין השנים 1999 עד 2001 בארה”ב מקום שם השתלמתי בנושא הפרעות זיכרון ודמנציה במרכז אלצהיימר,
קליבלנד, אוהיו.
במסגרת מחקר זו פרסמתי מספר עבודות שבדקו באם הומוציסטאין בפלסמה, הינו גורם סיכון להתפתחות דמנציה ע”ש אלצהיימר, בקרב אוכלוסיית נבדקים לבנים בקליבלנד אוהיו, תוך השוואה לאוכלוסייה נבדקים במגזר הערבי החיה בוואדי ערה בישראל. כמו כן בדקתי במחקרים אלו את מידת השפעת צריכת ויטמינים בדיאטה (פולט, וויטמין B6) וריכוזי ויטמינים בפלסמה (פולט, ויטמין B12) על סך רמת הומוציסטאין בפלסמה. בנוסף, במסגרת עבודת מחקר רטרוספקטיבית בחטיבה הגריאטרית בבית החולים תל השומר, מצאנו שרמת אלבומין נמוכה בסרום, הינו מדד ניבויי בלתי תלוי לירידה קוגניטיבית (MMSE<24) בקרב חולים שהתקבלו לשיקום, לאחר ניתוח לתיקון שבר במפרק ראש בירך בעוד שסוכרת שאינה תלויה באינסולין, הנה גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות ירידה קוגניטיבית קוגניטיבית בקרב חולים שאושפזו בחטיבה הגריאטרית לצורך שיקום לאחר אירוע מוחי אסכמי.
בדיקת הקשר בין גורמי סיכון שונים לבין תוצאות השיקום בחולים לאחר אירועים מוחיים
בסדרת מחקרים בהם נטלתי חלק חפשנו מדדים מנבאים, בלתי תלויים, לתוצאות שיקום טובות יותר בחולים מבוגרים לאחר אירועים מוחיים איסכמיים, כפי שנמדדו בעזרת FIM בקבלה ובשחרור. מצאנו שבחולים עם: סוכרת, חולים המתקשים בפיקוח ושליטה במתן שתן, ובחולים ללא אבחנה בעברם של הפרכולסטרולמיה, יכולות התפקוד שלהם בשחרור מהחטיבה, היו טובות פחות בהשוואה לחולים ללא בעיות אלו. לעומת זאת לא מצאנו קשר בין רמת הומוציסטאין בפלסמה של חולים אילו לבין מידת השיפור ביכולת התפקוד שלהם בתום האשפוז.
בדיקת הקשר בין גורמי סיכון שונים לבין תוצאות השיקום חולים לאחר שברים במפרק ראש הירך
בסדרת מחקרים בהם נטלתי חלק חפשנו מדדים מנבאים, בלתי תלויים, לתוצאות שיקום טובות יותר בחולים לאחר ניתוח לתיקון שבר במפרק הירך, כפי שנמדדו בעזרת FIM בקבלה ובשחרור. מצאנו שבחולים עם: היצרות המסתם האורטאלי, אירוע מוחי בעבר קודם לנפילה ולשבר, רמת אוריאה גבוהה בסרום בקבלה, וחוסר עלייה ברמת האלבומין בסרום במהלך האשפוז, יכולות התפקוד בשחרור היו טובות פחות, בהשוואה לחולים ללא בעיות אלו . לעומת זאת, לא נימצא קשר בין תוצאות השיקום בתום האשפוז ל: רמות אלבומין תקינות בסרום בקבלה לשיקום, רמת אלבומין בשחרור, ורמת GFR וקריאטינין. כמו כן, מצאנו שעורי תמותה נמוכים יותר בקרב החולים עם שברים במפרק ראש הירך שאושפזו ב”יחידה לטפול בחולים מבוגרים עם שברים במפרק ראש הירך”, הממוקמת בחטיבה הגריאטרית, וזאת בהשוואה לחולים מבוגרים,עם שברים במפרק ראש הירך שאושפזו במחלקות אורטופדיות רגילות.
*** לתשומת ליבכם – ניתן לקרוא תקצירים באנגלית של עבודות המחקר שלי באתר האינטרנט : PUBMED יש להכניס את שמי כפי שמופיע להלן: Mizrahi EH