בגיל מבוגר הגוף נמצא בתהליך של הזדקנות הכולל ירידה בשריר השלד ובכוח השרירים. יש לכך השלכות לא רק על יכולת ספורטיבית אלא גם על התפקוד היומיומי. גם כאשר אדם נמצא במחלה ישנו פירוק של רקמות שומן ושריר. כך, לאחר החלמה ממחלה הגוף זקוק להתאוששות.
אם זהו אדם קשיש, גם מחלה קלה יכולה להביא אותו מתחת לסף התפקוד הנדרש על מנת להתנהל ביום יום. תהליך שיקום גריאטרי בבית חולים גריאטרי נועד לאפשר לחולה לחזור למצב בו יתפקד באופן מיטבי מבחינה פיזית אך גם רגשית וחברתית.
למי מתאים תהליך שיקום גריאטרי?
שיקום גריאטרי נועד לקשישים מעל גיל 65 אשר אירוע אקוטי – מחלה, אירוע מוחי או תאונה גרמו לירידה חדה ברמת התפקוד שלהם. לא מדובר על תהליך שיקומי לאדם הנמצא כבר במצב סיעודי. את תהליך השיקום ניתן לעבור בבית, בקהילה או בבית חולים גריאטרי תוך כדי אשפוז. הדבר תלוי בהמלצת הרופאים וגם ברצונו של הקשיש ומשפחתו. על מנת להיכנס לתהליך שיקומי צריך להיות הקשיש במצב גופני יציב וגם תלוי ביכולתו להבין ולשתף פעולה עם הצוות.
כמה זמן נמשך תהליך השיקום?
זכותו של אדם לתהליך שיקום מעוגן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק ב-1995. במסגרת חוק זה, זכאי אדם למימון תהליך השיקום מקופת החולים. ניסיון השיקום נמשך 14 יום לפחות כאשר מדובר על שיקום אורטופדי ו- 25 יום כאשר השיקום הוא נוירולוגי, למשל לאחר אירוע מוחי. אם אז רואה הצוות המשקם שהתהליך לא צולח ומתקדם בגלל חוסר שיתוף פעולה מפסיקים את התהליך. זמן השיקום המירבי באשפוז הוא 3 חודשים, כשהוא יכול להמשיך בבית או בקהילה. אם התהליך החל בבית או בקהילה הוא נמשך גם זמן רב יותר.
הצוות השיקומי - צוות רב תחומי
מחלקת השיקום של בית חולים גריאטרי כוללת אנשי צוות המגיעים מתחומים שונים:
רופא מומחה לגריאטריה המנהל את תהליך השיקום ואחראי על עבודת הצוות כולו.
צוות סיעודי: אחראי לדאוג למטופל, לסייע לו בפעולות שאינו מסוגל לבצע בעצמו וגם שיקח את כל התרופות אותן הוא צריך לקחת.
דיאטנית: דואגת לשפר את הדיאטה היומיומית של הקשיש, לבנות תפריט שיכיל בתוכו את כל אבות המזון, ויטמינים ומינרלים הנחוצים מאוד לתהליך השיקום.
פיזיותרפיסט: עובד עם המטופל על יכולות התנועה שלו. העבודה כוללת תרגילים לחיזוק השרירים, הגמישות והגדלת טווח התנועה. העבודה נעשית גם באמצעות חדר כושר טיפולי ועזרים נוספים.
מרפאה בעיסוק: בשיקום גריאטרי, לעומת שיקום לצעירים, המטרה המרכזית היא להחזיר את הקשיש לתפקוד יומיומי בסיסי. מרפאה בעיסוק תפקידה הוא לעבוד ולתרגל את הפעולות היומיומיות שהיכולת לבצע אותן אבדה או נחלשה בשל המחלה/ האירוע.
מרפאה בעיסוק גם בודקת מהם האביזרים הנחוצים לקשיש על מנת להעלות את רמת התפקוד ומעדכנת את משפחתו אילו שינויים יש לבצע בבית, זאת גם כדי לשמור על בטיחות הקשיש. מעקה בחדר האמבטיה הוא דוגמה לאמצעי עזר שפעמים רבות יש לדאוג לו. כמו כן המרפאה בעיסוק גם בוחנת ועובדת על הצד הקוגניטיבי.
קלינאית תקשורת: לעיתים, במיוחד לאחר אירוע מוחי, נפגמת יכולת הדיבור של הקשיש. קלינאית תקשורת מנסה להחזיר את הדיבור לפחות למצב בו התקשורת עם הקשיש תהיה אפשרית ודבריו יהיו מובנים. אם ישנן בעיות בבליעה גם על כך היא עובדת איתו.
עובדת סוציאלית: מהווה חוט מקשר בין המטופל למשפחתו, דואגת לעדכן את המשפחה במצבו וגם דואגת למיצוי הזכויות, למשל אם לאחר תהליך השיקום נזקק המטופל למטפל צמוד.
אם יקירכם לאחר מחלה, תאונה או אירוע מוחי אתם לא לבד! פרופ’ אלי מזרחי, מומחה בגריאטריה ופסיכוגריאטריה ישמח להנחות, להדריך ולטפל.
צרו עימי קשר ואשמח לעמוד לשרותכם.
03-6449976